בהרצאה של רופא ששמעתי פעם נשאל הקהל: מהי בריאות?
אנשים שונים נתנו תשובות מגוונות, המרצה הקשיב ברוב קשב ואז אמר:
"בריאות היא- להתפרק בצורה מסודרת".
כמו בחיים, לפי אותו רופא, כך גם בחיי קבוצות.
מדוע?
מאחר שלכל קבוצה יש מטרה שלשמה קמה ובמועד סיום הקבוצה חשוב וכדאי לעשות אינטגרציה של מה שהתרחש ולסמן את מה שהקבוצה השיגה.
וגם- מאחר שבלמידה קבוצתית המשתתפים נהיים משמעותיים זה לזה ומזוהים עם החוויה ועם תכני הלמידה, הפרידה ההדדית חשובה על מנת שלא תיעלם כל הלמידה עם פירוק הקבוצה.
לרוב הקבוצות שאנו מנחים יש מועד התחלה ויש מועד סיום- שבו הקבוצה מתפרקת.
בעצם, מרגע הקמתה, כבר נמצאים בה גם פעמי הסיום והפירוק.
אפשר לשמוע זאת מפי משתתפים שעסוקים בשאלה:
֎ האם נישאר קבוצה/חברים אחרי שיסתיים הקורס?
או כאלו שעסוקים במדידת ההספקים בכל רגע:
סך הכול מפגש שני ואני מבולבל לגמרי.
כבר אחרי האמצע ולא התחדש לי דבר.
נראה לך (המנחה) שנספיק כל מה שנמצא בתכנית?
מועד הסיום נמצא ונוכח לאורך כל הדרך.
מועד הסיום ופירוק הקבוצה, גם אם המשתתפים ממשיכים לעבוד בצוותא באותו ארגון, משפיע על משתתפים שונים בדרכים שונות.
כל אחד ואחת נושאים איתם זיכרונות וניסיון שונים לגבי פרידות וסיומים ואלו נושמים וחיים כשמתקרבת פרידה נוספת.
אז, כן חשוב ביותר להתפרק ולהיפרד בצורה מסודרת.
וכמו שיש לנו, המנחים, תפקיד חשוב בבניית הקבוצה, כשהיא מתחילה,
יש לנו גם תפקיד חשוב בפירוק מסודר של הקבוצה בסיומה.
אז איך מפרקים קבוצה ומסיימים בצורה מסודרת?
פרידה:
מאפשרים למשתתפים להיפרד זה מזה- תוך שילוב של משוב ולמידה כיצד נחוו איש ע"י רעהו, על ידי הוקרת מה שקבלו איש מרעהו או על ידי אפשרות לשאול זה את זה שאלות על התלבטויות או מחשבות לגבי המשך הדרך.
סיכום:
איסוף ואינטגרציה של הלמידה האישית והקבוצתית, תוך חיבור התכנים- על ידי כל משתתפת ומשתתף לחיי היומיום שלו, לדרך שהוא רוצה לפלס לעצמו או לנושאים שירצה להעמיק בהם בהמשך.
ומה חלקנו, המנחים, במפגש הסיכום?
למפגש סיכום כדאי שהמשתתפים יתכוננו- שאלת חשיבה על דרכם בקבוצה תעזור לכך, או משימה הקשורה לפרידה מהמשתתפים.
כדאי שהלו"ז יהיה מדויק ויאפשר לכל משתתף לבוא לידי ביטוי בשני חלקי המפגש.
כדאי גם כי נכין עצמנו רגשית לפרידה:
מקבוצה שנקשרנו אליה במיוחד.
מקבוצה שאנו שמחים שהסתיים הפרק המשותף שלנו איתה.
מקבוצה שאנחנו אמביבלנטים כלפיה.
מקבוצה שלא ברור לנו מה בדיוק השיג התהליך המשותף שלנו.
מקבוצה שהיתה בה למידה משמעותית אך הרגשנו כי הזמן לא הספיק לנו.
עם כל אחת מהקבוצות- הגענו למועד הסיום, הקבוצה מתפרקת, אנחנו נפרדים וכדאי גם לנו שההתפרקות תהיה מסודרת, תוך הוקרה וקבלה של מה שהיה- כטוב ביותר שיכולנו לעשות ביחד בזמן שהוקצב לנו.
כדאי שנזכור:
מפגש הסיום אינו הזדמנות "להשלים" חומר שלא הספקנו,
או "לשכנע" משתתפים ש"לא חידשנו להם כלום" שהם ממש למדו בסדנא ולהראות להם מה למדו,
או להתפתות לאמירות למשתתפים שהפרידה מהקבוצה או מאיתנו קשה להם, ש"אנחנו חייבים להמשיך".
קודם שנדבר על אפשרות להמשך נסיים את הפרק הזה וכמובן בצורה בריאה ומוקירת תודה.
ומה אנחנו אומרים כשנפרדים?
על כך בפוסט הבא.