יש ביטויים ששגורים בפינו עד כדי כך שלפעמים איננו שמים לב להקשר בו הם נאמרים.
כמי שתשומת לב חשובה לה אני נתפסת מדי פעם לביטויים שהשימוש בהם מנוגד למשמעותם המילולית.
הביטוי "כמה שנים טובות" משעשע אותי מזה זמן.
בואו נפנה תשומת לב קצרה למושג זה.
נתחיל בדוגמאות:
בעת שביתת העובדים הסוציאליים לפני מספר שבועות ראיתי בכלכליסט מה שאמרה אחת המרואיינות:
צירוף המילים קצת אוטומטי, שהרי נראה בכל הדוגמאות שאלו אינן בדיוק שנים טובות.
רק התרגלנו לומר כך.
ומה הפואנטה?
קודם כול- חברתי הטובה גיל, האירה את עיני, כי לג'ורג' אורוול יש ביטוי הנקרא: "גושי מילים", הוא מתכוון לצירופים שגורים שכותבים או מוציאים מהפה.
הצעתה: "תשקול לסלק את הגוש, תחשוב מה אתה בעצם רוצה לומר, ואולי תמצא צירוף מאיר עיניים יותר, משלך." אני מצטרפת.
שנית- תמיד כדאי להגביר את תשומת הלב, כל אחד למקומות שבהם יש לו תעתוע או עיוורון כלשהו.
הערנות משתלמת.
שלישית- בזכות כל חבריי המלמדים אותי כי "שפה יוצרת מציאות" השתכנעתי שיש בכך משהו.
תחשבו כיצד אנחנו מרגילים את המוח ל "כמה שנים טובות" כאשר אנו משתמשים בביטוי בצורתו הרווחת.
ולבסוף- לכל אחד מאתנו הרגלים שישמח לשנות אותם. זה אף פעם לא קל ולעיתים נדמה לנו שדבר לא ישתנה, כי "כזאת אני, אין מה לעשות".
הנה הרגל שממש קל לשנות.
תאמינו לי, נגמלתי מהביטוי הזה לפני כמה שנים טובות.