כמה שמחתי לחזור השנה ל"קשת אילון".
בנוסף לשמחת המוזיקה,מאחר ובעבר ניגנתי בכינור,
ולטיול הנפלא, כל ביקור בתכנית מעשיר עוד את מקורות ההשראה שלי לגבי מנטורינג.
אז הוצאתי בחגיגיות את הפוסט שנכתב כאן לפני שנתיים והוספתי לו למידות חדשות שהיו בכיתות האומן השנה. כל למידה- הזדמנות להתבוננות נוספת על תהליכי מנטורינג בארגונים.
בואו תראו:
ארגונים שונים מתחומי עיסוק מגוונים מגלים עניין בעיצוב תהליכי מנטורינג בארגון, הכשרה של מנהלים להיות מנטורים, הכנה של עובדים לזכות במנטורינג ובניית מעטפת מתאימה לתהליך.
ואני, כמי שיש לה הזכות ללוות ארגונים בתהליכים כאלו, מברכת מאוד על המגמה הזו.
מנטורינג אפשר למצוא בתחומים שונים וללמוד כיצד נכון לעשות זאת בהשלכה מתחום אחד למשנהו.
הנה החיבור הראשון:
מזה שנים אני נוהגת לבקר בכיתות אמן- הן בסדנאות אופרה והן ב"קשת אילון", שהיא תכנית בינלאומית לנגני קשת מכל העולם המגיעים לתקופה של כחודש לשיעורים ואימונים אינטנסיביים בנגינה, עם מורים אותם פוגשים לראשונה בתכנית.
הרבה אפשר ללמוד על מנטורינג ועל השפעת התהליך על הנחנך דרך צפייה בשיעורים אלו.
בשביל מי שחפץ בתהליכי מנטורינג אלו שיעורים קצרים ומרוכזים, ועם זאת מהנים מאוד.
לכבוד הביקור השנתי ב"קשת אילון" כמה למידות על מנטורינג, מתוך צפייה בכיתות אמן שם.
במקומותינו אומרים לעיתים: "חנוך לנער על פי דרכו".
רבים מבין המנטורים ב"קשת אילון" מתאפיינים
ביכולת לחנוך לנער בתשומת לב וברגישות, כל חונך לפי דרכו.
אכן, אמנות בפני עצמה.
אז מה למדנו?
עקרון ראשון:
קשר, הקשבה ושפה משותפת בין המנטור לנחנך הכרחיים לתהליך החניכה.
בשפתו של מנטור אחד זה אומר:
"על מנת שתהיה למידה על הנחנך להיות curious and teachable" .
כך חזר ואמר כשמולו ישב נחנך בטוח בעצמו, "יודע כול", שעיניו נעות בין התקרה לחלל החדר.
בנעימות אין קץ עשה המנטור כל שביכולתו ליצור אתו קשר עין.
והצליח לו. הנחנך חייך ושאל שאלה.
הקשר נוצר.
מנטורית אחרת הסבירה כי כיוון שרבות מההנחיות שלה מופשטות, כמו למשל:
"נסה לנגן יותר gentle" היא נעזרת במטאפורות שבכוחן ליצור שפה משותפת.
הנה כמה פנינים משלה:
"ציפיתי להתלהבות כמו כשפותחים בקבוק קוקה קולה ובמקום זה ניגנת כמו דייסה. מה נעשה לגבי זה?"
"אתה יכול לשנות את הצבע, אתה לא צריך לשנות את ברהמס, הוא היה טוב דיו."
"תחשוב על מלכת אנגליה. היית עושה לה את זה? אז למה שתעשה את זה בשיעור שלי?"
התלמיד היה משועשע, בעיקר מפני שנוצרה ביניהם קירבה ואכפתיות, ולשניהם היה ברור כי ההתקדמות שלו בראש מעייניה.
השעשוע עזר לו לתרגל שוב ושוב בלי להתעייף.
עקרון שני:
על מנת שתהיה למידה והתקדמות נחוצים אימונים רבים, התמדה וחזרה על ההתנהגות הרצויה.
מתיש.
במיוחד כאשר, לא תמיד ברור לנחנך השינוי ו/או השיפור המצופה עד שהוא מושג, והמנטור מאשר כי הנה נעשה הדבר שלו ציפינו.
על מנת לסייע באימון זה הסתובבה אחת המנטוריות כל זמן השיעור במרחב,
חזרה והסתכלה על הנחנך מהצד,
ניגנה אתו,
הדגימה לו את מה שבקשה בשירה,
רקדה לצלילי נגינתו על הבמה,
וכשהייתה שבעת רצון מחאה כפיים ממקומות שונים באולם.
התנועה שלה יצרה תחושת תנועה והתקדמות גם אצל הנחנך.
מנטור אחר, שמודע לקושי להתאמן שוב ושוב, הציע למשתתפים להתאמן על שירי ילדים שהם מכירים ואף אמר כי הספר "מאה שירים ראשונים" ממש מתאים לצורך זה. כשתרגלו את מה שלימד לצלילי "אמא יקרה לי" התרגול היה משעשע ומרענן.
עקרון שלישי:
לניסיון של המנטור תפקיד חשוב בתהליך, חשובה במיוחד יכולתו לשלב את ניסיונו ברגעים הנכונים שבהם הוא אכן מביא תועלת לנחנך.
אחד המנטורים הביע הרבה אמפטיה לנחנך, במיוחד כשראה על פניו את האכזבה מכך שיש עוד מה לשפר בנגינה שלו.
בנוסף, סיפר לו גם על נגנים חשובים וידועים ועל רגעי תסכול שלהם ושלו כאשר ניגן לידם ואיתם.
עקרון רביעי:
בכל תהליך מנטורינג מה שקורה "כאן ועכשיו" הוא חוויה ייחודית וחד פעמית הנולדת מהקשר שבין המנטור לנחנך, חוויה משותפת שניתן ללמוד ממנה לגבי מצבים דומים בחוץ.
אחד המנטורים שהקשיב בתשומת לב רבה גם לשפת הגוף, ידע לומר לנחנך:
"עשית בעיניים תנועה של הדגשה, אבל לא הורגש כל שינוי בנגינה".
תלמידה אחת, שהערות המנטור לא היו פשוטות לה, אמרה לו: "אבל המורה שלי אמר לי..." המנטור, הביט בחיוך ובחביבות מסביבו ואמר: "המורה שלך? לא רואה אותו, איפה הוא? אהה, עכשיו זה שנינו פה אז בואי נתרכז בזה".
עקרון חמישי:
בכל תהליך מנטורינג חשוב לפתח את העצמאות של הנחנך, עצמאות שמאפשרת בטחון ונכונות לקחת סיכונים ולהעז על מנת להמשיך ולהתפתח גם כשמסתיים השיעור.
אחד המנטורים עשה זאת על ידי יצירת הכללות מכל אחת מההכוונות שנתן,
כשהוא אומר בבהירות: "זו לא היצירה הספציפית אלא איך אתה רואה עצמך כנגן, כמוסיקאי, כאדם. בכל צליל יש לך הזדמנות להביע את זה".
מנטורית אחרת נשאלה בתום השיעור על ידי הנחנך האם, לדעתה, הוא מוכן להופיע סולו בהופעת התנסות שמתוכננת למחרת,
והיא השיבה לו:
"אינני יודעת, כי לכל אחד "להיות מוכן" זה משהו אחר. בוא נבדוק מה זה בשבילך".
עיקרון שישי- השיח בין המנטור למנטי' הרבה פעמים מופשט ויש צורך להשתמש בדמיון או בדוגמאות קונקרטיות על מנת שהלמידה תהיה מובנת.
מנטור אחד אמר לתלמידה: "אל תבלעי את המילים, כמו שאת משתדלת להיות בהירה במילים אל תבלעי את הצלילים"
מנטור אחר הסביר לנגנים כי החזקת כלי הקשת היא כמו החזקה של תות. לא חזק מדי על מנת שלא יימעך ולא חלש מדי על מנת שלא ייפול- רק אחרי שכל נגן דמיין זאת בראשו ויצר מרווח מתאים בין אצבעותיו אמר להם: עם אותו מרווח גשו עכשיו לכלי".
עקרון שביעי- חשוב כי למנטור תהיה תפיסת עולם ביחס לתחום בו הוא משמש כמנטור- אך גם חשוב לא להפוך זאת לאג'נדה העיקרית והמרכזית- ההופכת את המנטי' ל"ניצב" בקידום האג'נדה.
אחד המנטורים הסביר לנו, הקהל, מה היתה כוונתו של הקומפוזיטור ביצירה, באיזה קונטקסט כתב אותה ואף אמר בצורה גלויה כי מאז שהוא יודע את זה רואה לעצמו ייעוד בהתאמת הנגינה למסרים של הקומפוזיטור. אין ספק כי הבנת הקונטקסט של כל יצירה חשובה- אך אפשר ליישם זאת, במגוון דרכים ולא רק בדרך המתאימה לאוזניו או לתפיסתו של המנטור.
עקרונות אלה, הרלוונטים לכל תהליך מנטורינג, ניתנים להתאמה וליישום בהתאם לתחום שבו עוסק הארגון ולתפוקות המצופות מהנחנכים בתום התהליך.
ליישום תהליך מותאם לארגון שלכם מוזמנים לפנות: hagit.saltzberg@gmail.com