חברה שעובדת בארגון גלובאלי וכעת עובדת מהבית יותר מחודש, ספרה לי כי מנכ"ל החברה, איש ממש צעיר, שלח את עובדי המשרד בניו יורק לעבוד מהבית בזמן שבתפוח הגדול עוד הסתובבו בשמש בין מסעדות ותחנות התחתית.
הוא אמר כי מאחר שארה"ב לא פועלת בנושא באופן אקטיבי זה מחייב את המנהיגים העסקיים והחינוכיים לנקוט יוזמה עצמאית.
ראוי להוריד בפניו את הכובע.
רבים מאתנו צפו בצחוק מר במנהיגים, שמיד אחרי שמסרו הנחיות לציבור שאותו הם אמורים להנהיג הפרו אותן: נגעו בפניהם אחרי שאסרו על כך או לחצו את יד הנואם הבא כשסיימו לאסור עלינו ללחוץ ידיים.
חוץ מליצמן שנדבק בקורונה, נדבקה, והתפטרה מתפקידה מאחר והפרה את הנחיות משרדה, גם הממונה על הבריאות בסקוטלנד ושר הבריאות בניו-זילנד הכריז: "אני אידיוט" אחרי שהפר פעמיים את ההנחיות של משרדו והממשלה בה הוא חבר.
אולי יש נוספים, אך גם מדגם קטן זה מספיק.
אוי ויי, כמה קשה להיות מנהיג.
אינני מכירה מודל או תפיסה מנהיגותית שאינה מדברת על החשיבות של "דוגמה אישית" כמרכיב משמעותי ביכולת להיות מנהיג. אנו מסתכלים על המנהיגים ולוקחים מהם דוגמה כשהם מתנהגים בהתאם למה שאמרו וכשהם עושים ההיפך.
זכורות לי היטב סדנאות שבהן היו המשתתפים עסוקים בשאלה:
האם המנהלים שלנו עוברים את הסדנא הזאת? ולכך הוקדש הפוסט שבקישור.
בעיניהם- אם מנהיגי הארגון אינם מפנים מזמנם להקדיש לנושא שרוצים כי יהיה בלב התרבות העסקית/הארגונית- זה ממש לא רציני ולכן גם לא כל-כך מחייב אותם.
ומה למדנו על הנושא מפרופ' אריאלי?
כאשר נשאל: מה אפשר לעשות על מנת לשפר את ההיענות (compliance) של קהילות שונות להנחיות של הממשלה? אמר בפשטות כי לצערו, אנו רואים הרבה דוגמאות של אי הלימה בין מה שנדרש לבין ההתנהגות בפועל - בעיקר מצד הממשלה.
זהו זמן שבו מסתכלים על כל מי שנותן הנחיות בזכוכית מגדלת ולומדים ממנו.
מאתנו נדרש שינוי דרמטי בהתנהלות היומיומית ובשביל שינוי כזה נדרשת הכוונה מאוד ספציפית, שכוללת הנחיות ברורות, וישימות.
הדרך בטובה ביותר להראות שהן אכן ישימות היא באמצעות דוגמה אישית.
מהמנהיגות נדרשת נחישות, ואף מעט לחץ, אך לא כזה שיעשה
"What the hell" Effect
שמשמעותו:
"אי אפשר לעמוד בזה!
אז אפר רק הנחיה אחת, ואם הפרתי אחת, ממילא זה כבר לא משנה כי אני "עבריינית" אז אפשר להפר את הכול".
מזכיר קצת דיאטה, למי שמכיר, או כל תהליך של שינוי הרגלים. ומה שנדרש מכולנו בתקופה זו הוא שינוי הרגלים- גם אם חלקם יתבררו כשינויים לטובה.
שינוי הרגלים אף פעם איננו פשוט, והידיעה שהוא אפשרי, דבר שכיום נלמד גם דרך דוגמא אישית של המנהיגות, מסייעת להתמיד.
כך אריאלי.
נראה כי במסגרת הניעור שעושה לנו תקופה זו, גם דבר טריוויאלי, לכאורה, כמו דוגמה אישית ראוי להתבוננות מרעננת.
כאשר הנחיות המנהיג ברורות- הן קלות ליישום קודם כל- לו עצמו,
אם כה קשה ליישם אותן- אולי כדאי להסתפק רק במעט הנחיות פשוטות וברורות.
בנוסף- שווה לזכור כי לתת דוגמה אישית זו עבודה קשה ומתעתעת. גם אם הצלחת- לא בטוח שכולם ילכו בעקבותיך, ובכל מקרה לא ישכחו לך את רגעי הזיוף.