נפתח בגילוי נאות: כבר מזה זמן, כאשר אני מפתחת סדנא לי או לאחרים, היא אינה כוללת "הכרות".

זה התחיל מסדרי עדיפויות: אם זמן הסדנא מתקצר, וכך קורה בארגונים רבים, כדאי לגשת ישר לנושא ולהכיר זה את זו דרך נושא הסדנא,

המשיך בהקשבה לכמה הערות של מנחים: "אז נעשה הכרות ואז נתחיל את הסדנא" (ומה עשינו עד כה?)

והמשיך בעמדה אותה אני משמיעה מתי שרק מוכנים לשמוע, או לקרוא:

הסיפור הזה עם פעילות "הכרות" בסדנאות , בצורתו המוכרת לרובנו כמשתתפים ומנחים מיותר, במקרה הטוב- משמים, ומבזבז זמן במקרה הפחות טוב.

והנה עוד במה לומר זאת, הפעם קצת יותר בפרוטרוט.

ומעשה שהיה כך היה:

התכוננו לסדנא בחשיבה יצירתית.

הצעתי להתחיל את הסדנא עם תרגילי חשיבה.

"מה, את באמת מציעה שנתחיל את הסדנא בלי לעשות הכרות?" היא התפלאה.

ואני צחקתי ונזכרתי בקטע קצר מספר שאני מחבבת, וזו היתה הזדמנות טובה להקריא אותו.

"הקפיצה מהמזח" של אן פאקר:

"....קילרוי חייך חיוך רחב. "את לא מאמינה שאת מדברת איתי ככה, כשאת בעצם לא ממש מכירה אותי"

"אני לא ממש מכירה אותך?" אמרתי וצחקתי. "אני לא מכירה אותך בכלל"

הוא משך בכתפו. "מה זה להכיר? את אולי לא יודעת איפה גדלתי או מה אני עושה בין תשע לחמש כל יום, אבל את יודעת איך זה להיות איתי כמה שעות. זה לא אומר לך יותר מפרטים עובדתיים?"

"עכשיו" אמרתי לה," בואי נדבר על הטקס בסדנא הקרוי "הכרות" וּלְמָה כל אחת מאתנו מתכוונת כשהיא מדברת על הכרות".

"אני מתכוונת", היא אמרה, "שכל אחד יאמר את שמו, מה תפקידו וכמה שנים הוא בארגון, בסיסי לא?"

"בוודאי בסיסי, לחשיבה יצירתית?" אמרתי.

"עכשיו את סתם צינית", אמרה, "אולי נבקש מכל אחד שיציג עצמו, בגוף שלישי, כאילו מישהו קרוב אליו מציג אותו. זה כבר כן חשיבה יצירתית , נכון? וממש לא חייבים את תרגילי החשיבה שלך"

ואני אמרתי:

"זה רעיון מצוין ואף מסקרן, עכשיו גם לי מתחשק להכיר את האנשים האלו, וזה גם מתחבר לנושא של הסדנא, כי כשרוצים לפתח חשיבה יצירתית, לדוגמא, להסתכל על דבר מכמה זוויות ולפתח את הדמיון זו בהחלט התנסות רלוונטית"

והנה הרעיון במלואו: בואו נתחיל סדנאות במשהו שנולד מנושא הסדנא, דרך חוויה המאפשרת למידה ראשונה של נושא הסדנא, בהזדמנות למשתתפים להתחבר זה אל זו ולהכיר וליצור שפה משותפת דרך תכני הסדנא, שכן לצורך כך הגיעו. מהר מאוד נגלה כי יש מגוון דרכים מבורך לעשות זאת וכי המושג "הכרות" הופך להיות ממשי וצנוע יותר- נכיר קצת בכל הקשור למקום, הזמן והנושא שלכבודם התכנסנו.

והמנחה מהסיפור? התרגשה לגלות כי גם בעלי חיים, מפתחות, הסלולארי והמקרר יכולים לספר הרבה על המשתתפים, צריך רק להציע להם את ההזדמנות לחשיבה יצירתית, במקרה זה.

לרעיונות נוספים, מוזמנים ליצור קשר: hagit.saltzberg@gmail.com