בתכניות רבות להכשרת עובדים מהשורה תופיע, הסדנא הבאה:
"השפעה ללא סמכות". קרי, מצופה מן העובדים, כי במסגרת תפקידם ישפיעו על אחרים על מנת להשיג את מטרות תפקידם ומטרות הארגון.
מדוע הצורך להזכיר כי אנו מדברים על "השפעה ללא סמכות"?
או, האם יש טעם לעסוק בכוח ההשפעה של זוטרים כתופעה נבדלת מהאופן בו משפיעים אלו שלהם סמכות? מדוע?
האם אופי ההשפעה ודרכי ההשפעה של מעוטי הסמכות שונה משל מרובי הסמכות?
הנה השערה: השפעה בארגון מקושרת להיררכיה.
כנאמר: ביחד עם דרג קבלת גם השפעה, אם יש לך סמכות הנובעת ממדרגה בהיררכיה הארגונית יש לך כוח, ועם הכוח הזה בוודאי שאתה יכול להשפיע, שכן כוח וסמכות הינם מקור השפעה "מובן מאליו".
בואו נבדוק "מובן מאליו" זה.
רבים מאלו הזוכים מדי יום לדרג בהיררכיה הארגונית, מגלים כי הדרג מקנה להם את הסמכות להעריך אחרים, לדוגמא, לעיתים לתגמל בגין הישגים או למנוע הטבות בגין כישלונות. יש להם סמכות לומר לאחרים מהם סדרי העדיפויות שלהם וכיצד לעבוד תוך שהם מבצעים את הבקרה הנדרשת לשם כך.
הם גם מגלים כי הפער בין סמכות להשפעה גדול מכפי ששיערו וכעת עליהם לעבוד כפליים, שכן הסמכות הגדילה את מוטת השליטה וקבלת ההחלטות שלהם, אך הצורך בהשפעה במובנים של: שכנוע, הנעה, הסברת המשימות, רתימה ושותפות- נשארו כפי שהיו בטרם הייתה להם סמכות פורמלית. בנוסף, הכלים להשגת השפעה זו, היו זמינים להם גם טרם קבלת הסמכות הפורמלית, ובעצם הסמכות הפורמלית קידמה רק במעט את ההשפעה היומיומית שלהם.
יתכן כי במקום לשים את הדגש על "ללא סמכות" כדאי לעודד בעלי סמכות ללמוד כיצד לשלב או לתרגם את סמכותם להשפעה, את חסרי הסמכות כיצד להשפיע מתוך מיומנויותיהם האישיות,
ואת אלו ואלו במשותף כדאי ללמד כי המילה "השפעה" כוללת בתוכה –שפע- וכי יכולת ההשפעה גדלה ביותר כאשר יש לך שפע, מכל סוג, שאותו אתה רוצה ומוכן לחלוק עם אחרים.
בתקווה כי השפע והנדיבות יזכו גם הם לדירוג בהיררכיה הארגונית.