בואו (נתחיל) לדבר על כוח
בשבוע שעבר התפרסם מחקר מעניין בעיתון אטלנטיק.
המחקר טוען כי כוח, בעיקר כזה הנובע מכהונה ממושכת, גורם לנזק מוחי בעיקר ביכולת לקרוא ולהבין אנשים, יכולת שהיה לה תפקיד חשוב בעליית המנהיג.
המאמר, ממש שווה קריאה https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2017/07/power-causes-brain-damage/528711/
ויש בו הזדמנות לבחון נושא שרצוי להאיר אותו מדי פעם: משמעות הכוח אצל מנהלים.
בפעם הראשונה שהשתתפתי בסדנא העוסקת במקורות הכוח של המנהל, כדרך להניע אחרים, להשפיע ולהגיע לתפוקות המצופות ממנו, אמר לי המנחה שממנו למדתי:
"בסדנא הזאת אין לכוח משמעות ערכית. מה שנותן לו את המשמעות הערכית היא הדרך שבה בוחר המנהל להשתמש בכוח הפורמלי והאישיותי שלו".
זכורה לי מאוד אמירה זו ולאורה אף הקשבתי לאופן שבו התייחסו המשתתפים בסדנאות לנושא הכוח.
במשך הזמן כשהתחדדה הקשבתי, שמתי לב כי אנחנו מרבים לדבר:
על השפעה, על הנעה, על סמכות, על מנהיגות,
אך מעט מאוד דיונים כללו את המילה "כוח" והתייחסו לשימוש בכוח ובמיוחד לשימוש לרעה בכוח ולמצבים שבהם אנו נהיים כוחניים.
גם כשעלה הנושא, הייתה הסכמה מקיר לקיר בכל הקבוצות ובכל הדרגים כי יש התנהגויות כוחניות שהן פסולות וכי אף אחד מהמשתתפים אינו מתכוון להשתמש לרעה בכוח שניתן לו מתוקף התפקיד והסמכות.
חשבתי- אולי רק אצלי. והלכתי לברר.
מקולגות ומלקוחות למדתי כי:
קל לזהות מנהל כוחני אך קשה לומר לו ועליו דבר מה.
מנהלת שפגשתי לפני שנים, אמרה פעם בישיבת צוות למנהל:
"זוהי התנהגות לא מכבדת ואינני מוכנה להמשיך ולקחת חלק בישיבה זו". כל עמיתיה היו בטוחים שבכך הסתיימה הקריירה שלה בארגון, אך להפתעת כולם היא זכתה לשיחת טלפון מהמנהל שאמר: "זה הפתיע אותי, למה אף אחד לא אמר לי דבר אף פעם?". אלא שאירוע זה נתפס בעיני כל שומעיו כ"לא טיפוסי".
מנהלים כוחניים "מעולם" לא הגיעו לסדנאות.
המציאות הארגונית כה תובענית, מהירה, מעורפלת, תחרותית ותזזיתית שתשומת לב לשימוש בכוח כמעט ונתפסת כ"פריבילגיה", במיוחד אצל מנהלים המצליחים לעמוד ביעדים ולהתעלות עליהם.
בעקבות האמור לעיל קל מאוד למצוא הצדקה להתנהגות כוחנית דרך דוגמאות של מנהלים שהגיעו לעמדות בכירות, והוכחת ה"קידום הקדוש" משמשת פעמים רבות כצידוק אולטימטיבי.
קולגה שנכחה באירוע מסכם של פרויקט גדול שבו לקחה חלק, לא הוזכרה על ידי המנהל הבכיר ביותר שהשתתף בפרויקט. האיש טען באוזני כול כי היא "יועצת חיצונית, אז נעבור הלאה". מנהלים שנכחו אף הם באירוע החגיגי, נגשו לאחר מכן להתנצל בפניה בשם הארגון.
לי אמרה: "הם עובדים אתו, רוצה לומר לי שהם היו מופתעים או שהם הולכים אחריו ומתנצלים בשמו כל היום?"
יש אי בהירות גדולה באשר להתנהגויות המהוות שימוש לרעה בכוח הניהולי. כמו בעניין האתיקה, ("מי כאן אתי?"-ינואר 2016) קל לזהות כאשר מישהו אחר כוחני, קשה יותר להכיר בהתנהגויות כוחניות שלנו.
ואני אומרת: בואו נתחיל לדבר על כוח, ישירות, בלי להסוות אותו בשמות תואר אחרים, ולו רק מפני שמתברר שהוא גורם נזק מצטבר למוח שלנו, ובוודאי גם של אחרים.
מן הסתם נגלה שגם אל ההישגים הארגוניים והעסקיים המרשימים ביותר אפשר להגיע בדרכים מגוונות נוספות.