הוזמנתי להנחות בצפון.
המזמינה אמרה לי: "יש איריס אחת שמגיעה מהמרכז, היא מנהלת את הקרן שמממנת את הפעילות, את יכולה לתפוס אתה טרמפ."
זה היה לפני כחמש שנים.
מאז התוודעתי יותר לאיריס ולמדתי כי למדה משפטים וניהלה פרויקטים אצל נשיא אוניברסיטה, שהיא שרה וניגנה בהרכב שהקימה, שהיא מנהלת קרן העוסקת בתחומים חברתיים ובעיקר בחינוך לגיל הרך, שהקימה הרכב נוסף, שהיא כותבת שירים ומופיעה עם ההרכב, שהיא מוסמכת focusing, ששיחקה בהצגה ושכעת התחילה להנחות סדנאות "המקום ממנו צומחות הכנפיים".
וזוהי רשימה חלקית.
כמי שפוגשת אנשים שרוצים להתחדש-בתפקיד, בעיסוק, במקום עבודה אך נצמדים למה שכבר מוכר וידוע להם עם דבק חזק ביותר מסוגי רציונליזציות, פחדים, השוואות ועוד, כאלו שמרבים לבכות את מה שבחרו וחושבים "מה היה קורה אילו הייתי בוחר אחרת" - הגמישות והתנועה של איריס מהווים סוג של השראה.
אז הזמנתי עצמי לאיריס על מנת לשאול אותה:
מה סוד התנועה, הגמישות והמעברים?
במהלך הפגישה חשבתי על משפטי השראה שאליהם נחשפתי פה ושם, ושאותם אני שומרת לצרכים שונים ומעבירה לחברי. אודה שאף שחלקם מדברים אלי מאוד, אינני יכולה לומר שהם אבן דרך בחיי. לפעמים הם נראים לי כקלישאות ניו אייג'יות, ומעוררים בי מעין אי נחת. כי איך אפשר למצוא בקלישאות השראה יומיומית?
הקשבתי.
לאיריס שני משפטי השראה, והם חיים נושמים ומהווים דרך חיים בשבילה.
".Anything worth doing is worth doing poorly until you learn to do it well"
Steve brown, מוזיקאי, כמובן.
כמי שהייתה פעמיים בהופעה של איריס "תמונות חיינו", מרגש אותי לשמוע את איריס אומרת: "אני לא זמרת, אך זו הדרך שלי, אותה- רק אני עושה, אינני משווה עצמי לאף אחד, ואני רואה לנגד עיני את האמרה הנ"ל".
כמה מעניין: בלי ביקורת, בלי השוואות ואף בלי פרפקציוניזם רק "לעלות על במת חייך", בשפתה, כמובן.
"The meaning of life is to find your gift. The purpose of life is to give it away"
Pablo Picasso
כך התחילו הסדנאות, כשמשפט זה מהווה רוח גבית חזקה ומחזקת ביותר, במיוחד בהתחשב בכך שזהו תחום שבו לא עסקה מעולם.
ולבסוף הסתבר כי "על הדרך" למדה גם כי יש צורך בנכונות להיכנס לקונפליקטים על מנת לצמוח, ועל מנת להבהיר לעצמה על מה לא ניתן לוותר.
יצאתי מהפגישה כשבראשי מילה אחת: "חופש".
כמה חופש לקחה/מאפשרת לעצמה האישה הזאת וביחד עם הדרך והמשפטים שמאירים אותה זו השראה של ממש.