בליל שבועות האחרון לקחתי חלק בתיקון ליל שבועות.

פרופ' יפעת ביטון ספרה לנו על הרב הראשי ליהודי מרוקו, טרם הקמת המדינה, שנחשב פוסק גדול. גדולתו, היא אמרה , נבעה בין השאר מכך שידע להתאים את הרצון לשמור מצוות לשינויים באורח החיים. בתוך כך התייחס, למשל, לעובדה שהתגברות המגמה של יציאה מהבית לעבודה, מצריכה התארגנות שונה סביב תפילת שחרית.

ברור היה לו שהיציאה לעבודה מחייבת שינוי בדפוסי הבוקר .ועצם היציאה לעבודה קבלה משמעות עמוקה יותר מתוך השפעתה על אורחות החיים המשפחתיים והסביבתיים.

עולם העבודה העתידי הינו נושא המרבים לעסוק בו בימים אלו:

אילו מקצועות ייעלמו? אילו מקצועות יתוספו? כיצד ייראו המקומות שבהם אנשים יעבדו? האם מקומות עבודה ימשיכו להיות מבוססים על היררכיה? ובכלל מה יהיה טיב יחסיו של יחיד עם הארגון? לצד זה, ארגונים ומדינות שוקלים ומעודדים לאחרונה יותר ויותר עבודה מהבית בעיקר בשל הקושי להגיע למקום העבודה. אחת הדוגמאות הופיעה מיפן בשבוע זה.

https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3717832,00.html

מעניין כי היבטים אלו עלו כבר בשנות השישים המאוחרות עת יצא לאור ספרו של אלווין טופלר "הלם העתיד". כבר שם טופלר חזה שעוד רגע כולנו נעבוד מהבית, וכתוצאה מכך, הורים יגדלו את ילדיהם בחינוך ביתי. זאת נבואה מרשימה, במיוחד לאור העובדה שכתב אותה לפני היות המחשב הביתי והאינטרנט.

יותר מארבעים שנה חלפו, אנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית, ובכל זאת, רובנו עדיין קמים בבוקר ויוצאים לעבודה.

ייתכן כי בחשיבה עתידנית זו, שכחנו מרכיב אנושי משמעותי, שנקרא פעם על ידי הפסיכולוג טימותי לירי: "לך חפש את האחרים".

ולמה הכוונה?

יועץ שעבדתי אתו אמר לי פעם:

"אם אין לי פגישה שמתחילה ב-8-8/30 בבוקר כל החרדות הקיומיות שלי מתעוררות בעוצמה רבה: אולי כבר אף פעם לא תהיה לי עבודה.

אולי אף אחד לא רוצה להיפגש איתי.

אולי כבר אין לי מה לתרום."

ואם אלו חלונות באמצע היום? שאלתי.

"פחות. הבוקר, שבו כולם יוצאים לעבודתם והם נחוצים באיזה שהוא מקום, מישהו מחכה להם וישימו לב אם לא הגיעו – הבוקר הוא הזמן הקריטי".

נראה שגם בעולם העבודה העתידי אנשים ירצו להיראות, למצוא לעצמם "אחרים משמעותיים", להרגיש שייכים, בעלי משמעות והשפעה.

ובמרכיבים אלו כדאי מאוד להשקיע, בעקביות ובהתמדה בצמוד לכל נבואה עתידית.

#עולםעבודהעתידי #הלםהעתיד