" מי שלא עושה לא טועה"
"הטעות הזאת תיזכר לדיראון עולם"
"אמרתי לך"
"ניסוי וטעייה"
ביטויים המוכרים לכולנו ומלמדים על התייחסותנו האמביוולנטית לטעויות שלנו ושל אחרים. נראה כי גילוי טעות מגיע תמיד בהפתעה, תזכורת לכך כי איננו יודעי כל ואיננו מושלמים בכל מעשינו.
בספרה מעורר המחשבה והמרתק "אנשים טועים" מתחקה הסופרת גיל הראבן אחרי מגוון טעויות. זוהי הזדמנות מצוינת ללמוד ממנה זווית חדשה ומרעננת על טעויות.
ש: הספר נקרא- אנשים טועים- האם הכוונה לכך שככלל- כולנו, כאנשים, טועים, או שאת רוצה לומר לנו- תקראו את הספר ואז תבינו מי אלו הטועים?
ת:נראה לי שטעייה היא רכיב קבוע של המצב האנושי, ושכולנו טועים בהתמדה. אבל ספרות איננה עוסקת ב"מצב האנושי הכללי". בסיפור- הכללי חייב תמיד להתבטא בקונקרטי, ולכן השם "אנשים טועים" מתייחס לגיבורים הקונקרטיים שהוא מציג.
הסיפורים מנסים להתחקות אחר ההיגיון הפנימי של כל אחד מהטועים, זאת מתוך הבנה שגם טעויות נעשות מתוך היגיון.
שמו הזמני של הספר, השם שנתתי לקובץ המחשב במהלך הכתיבה, היה "הגיונות".
ש: "כולנו טועים בהתמדה", אנחנו רגילים יותר לשמוע: " אם תתמיד תצליח" או "התמדה מאוד חשובה על מנת להשיג X"- והתמדה בטעויות?
ת:נראה לי שאחדים מהסיפורים מתארים את הדינמיקה שאת מזכירה, של התמדה בטעות. הגיבורים לא סתם מתמידים בטעות אלא הולכים ושוקעים בתוכה.
עכשיו אני חושבת: תיקון מצריך עבודה, אבל היאחזות בטעות – גם היא דורשת עמל. לא פעם דומה שאדם משתדל הרבה כדי שלא לראות ולא להבין, כדי לאטום מעצמו את הידיעה.
ש: הסיפור הראשון "עיוורון" עוסק בטעות של מנהל, מהו בעינייך הגורם המרכזי לטעות שלו?
ת:הסיפור עוסק במנהל שיכור כוח, שבוחר להיות עיוור לנזק שהוא גורם לזולת. הסיפור מציג את העיוורון כבחירה, ואני נוטה להאמין כי עיוורון לרוע הוא לרוב אכן עניין של בחירה.
ש: מהי טעות בעינייך? האם יש משהו משותף לכל הטועים בספר?
מרחב הטעויות בעולם נע בין הקומי לטרגי, בין השטותי למפלצתי.
ת:הסיפורים עוסקים בסוג מסוים מאוד של טעויות, כאלה שנובעות מהונאה עצמית. לפנינו מצבים שבהם אדם מדבר ומספר משהו, ודומה שאוזניו אינן שומעות את שפיו משיח. מצבים שבהם אדם חש בלבו שהוא טועה, יודע שהוא עושה רע, ואז הולך ובונה תלי תלים של הסברים להצדיק את מעשיו.
נראה שבמצבים של הונאה עצמית אדם נזקק להסברים רבים. בעודי כותבת הבנתי כי בשעה שאנו עושים את הדבר הנכון, איננו זקוקים למילים רבות כדי להסביר אותו. "הדבר הנכון" פשוט לא מצריך הסברים מופלגים.
מזכיר לי כי לדו"ח "רווח והפסד" נוהגים לקרוא במספר ארגונים דו"ח "רווח והסבר".
ש: בחלק מהסיפורים הטעויות נחוות כנקודת "אל-חזור" משמע, אין תיקון ואין תקנה- האמנם?
ת:יש טעויות שאין להן תיקון. אלה הטעויות הטרגיות. ואולי יש טעם לזכור שעל פי רוב גם במצבים שיש אפשרות של תיקון - התיקון איננו מחזיר את הדברים לקדמותם.
כשמדובר בטעויות שיסודן בהונאה עצמית, הצעד הראשון חייב להיות הכרה עצמית, ומהלך כזה של הכרה אכן איננו קורה בסיפורים. גיבוריהם מסובכים עמוק בטעויות ששורשיהן רגשיים. הצידוקים שהם ממציאים – כולם רציונליים, אך ביסוד הטעות נמצא תמיד לקות רגשית.
לפיתוח סדנאות ותהליכים העוסקים בהתמודדות אפקטיבית עם טעויות בארגונים מוזמנים לפנות:
hagit.saltzberg@gmail.com