"שלום חגית, מדבר י' מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלית במדגם לסקר החברתי לשנת 2021,מתי תוכלי לענות על שאלות?"
כמה זמן זה ייקח?
"כ-30-40 דקות."
אין לי את הזמן הזה. (משתדלת להימנע ממענה על סקרים)
"את חיבת על פי חוק, אנחנו מעדיפים שתעשי את זה מרצונך, אך את חיבת. "
וכך נקבעה שעה לסקר.
מדגם קטן ממה שהיה עלי להתמודד אתו:
בכמה הופעות/מחול/מוזיאונים היית בשנה האחרונה? (הייתה קורונה!)
איך ניצלת את הפנאי שלך בשנה האחרונה? לבחור מרשימה. (היי, קורונה, עדכנתם את הרשימה?)
עד כמה את מרוצה מחייך? בסקאלה של 1-10.
האם את מרגישה שאת יכולה להשפיע על הממשלה? בסקאלה של 1-4. (על כל 36 השרים או שיש הנחות?)
"מה מקום העבודה שלך?
אני עצמאית, עובדת בכל הארץ.
איך את מגיעה לעבודה?
ברכב, ולפעמים באוטובוס.
מדוע אינך רוכבת על אופניים לעבודה?
אני עצמאית, עובדת בכל הארץ. אתה שואל מדוע אינני רוכבת על אופניים מתל אביב להוד השרון או מתל אביב לרחובות? רק שאדע."
ובראש המצעד:
"יש לך ילדה, אז אני רושם שילדת פעם אחת"
יש לי ילדה אך אימצתי אותה.
"אהה, אין לי אופציה כזאת כאן, רושם שילדת אותה".
אחרי שהבנתי את הרוח הכללית רק רציתי לקבל כמה שיותר מהר בעלות על זמני ולכן עניתי על הרוב-הכי גבוה שאפשר, זה לוקח ממש מהר- "הכל עשר/ארבע" ו-יללה סיימנו.
מאחר וסקר זה מהווה בסיס למדד האושר הלאומי,
אולי אפשר לקבל מושג כלשהו מדוע המדד כה גבוה כאן.
כשתראו את מדד האושר הלאומי, תדעו שמאחורי כל מדד אושר גבוה נמצאת גם אישה שרק רצתה את זמנה בחזרה.
אחרי שסיימתי את חלקי כאזרחית מהשורה, התפניתי לכמה מחשבות מקצועיות.
מאחורי כל נציג של ארגון נמצא מישהו "ששכח" במה צייד את העובד שלו על מנת לבצע את המשימה ועל מנת לקבל את התוצאות המהימנות ביותר. האיש שראיין אותי, נשמע אדיש לחלוטין לכל הערותי- או שהסכים איתן או שמזמן כבר לא אכפת לו וייתכן שהוא יודע מדוע.
אנרגיה מוטיבציונית נמוכה ונתק מהארגון- תמיד מרתקים אותי. בימים אלו- של עבודה מרחוק- על אחת כמה וכמה.
מסקרן אותי מה מוליד נתקים כאלו, כמה זמן אפשר לתפקד כשאתה בנתק עם משימות ומסרי הארגון וכיצד מתמודדים עם זה המנהלים, שלעיתים חווים חוויה דומה.
חברתי גיל, אף האירה את תשומת ליבי כי ייתכן שזה אחד מסימני החל"ת- יתכן כי רוב העובדים יצאו לחל"ת ולא היה מי שיעדכן את השאלון. למרות זאת- הדרישה לקיים את המשימה בעינה עומדת- אז בואו נעמוד ביעדים- בכל מצב ובכל עת גם אם התוצר שאנו מספקים, לא איכותי, בלשון המעטה.
מרבים לדבר בימים אלו, במיוחד לאור השנה האחרונה, על מחוברות העובדים לארגון, כיצד לזהות אותה וכיצד לעודד אותה. מציעה להסתכל על תשומת הלב והעירנות של העובדים לתוצרים שהם מספקים- בשם הארגון כמרכיב המלמד הרבה על מחוברות ועל נתקים.
ו-י'? מה איתו? ברקע נשמעו קולות חתולים, כנראה שגם הוא רצה רק לסיים עם זה ולקבל את זמנו הפרטי.
Comments