"יום הבלוג" שמח לנו.


לקוחה יקרה אמרה לי לפני מספר חודשים, בעת שתכננה מהלך שיווקי,כי התחילה לעבוד על פודקאסט.

"פעם היה נהוג לכתוב בלוג", אמרה, "היום מקובל לעשות פודקאסט, גם אם הוא ייעודי למהלך ספציפי".

ואני, שחובבת גם וגם, מגלה בלוגים חדשים ומרתקים מדי שבוע ומשתדלת לטפח בנאמנות את שלי,

אומרת: כמה טוב שהגיע "חג הבלוג" בו אפשר לספר לכל על בלוגים מעניינים ששווה לפקוד.

מי שחדש לחג הזה, יום הבלוגים, חל ב- 31.8,

מדוע? מפני שאם כותבים אותו כך: 3108 בפונט הנכון, כמובן, זה מזכיר את המילה blog.

ואם אתם כבר כאן- כמובן שאתם מוזמנים לקרוא גם את ההמלצות משנה שעברה וגם את כל הפוסטים שטרם קראתם.


והנה ההמלצות שלי לשנה זו (לחיצה על התמונות ואתם בבלוג/בפוסט):

את הבלוג של עמית נויפלד




הכרתי דרך פוסט שקבלתי על

הרעיון כל כך מצא חן בעיני שמייד יישמתי אותו ויצאתי לשוטט בעיר.

מאז שמעתי את עמית מספר פעמים בהרצאות והמשכתי לקרוא את הבלוג, בעיקר מאחר שהרעיונות שלו, על תנועה ההאטה, מאוד מעניינים אותי אך כל קריאה מזכירה לי את הפער בין מה שהוא כותב עליו לבין אורח חיי, כרגע.

זהו הבלוג היחידי שאני קוראת מתוך רצון לאמץ כמה מאורחות החיים עליהם הוא כותב.

וזה עובד- כל פעם קצת, לפי מידתי.


כמה משמח לקרוא ולהמליץ על בלוג שנכתב על ידי חברה ותיקה ויקרה!

חמוטל גורי


חמוטל, מקדישה את הבלוג שלה לשינויים חברתיים אותם ברצונה לקדם- בעיקר בכל הקשור לנשים. בהיותה מספרת מחוננת מחד ובעלת אג'נדה ברורה מאידך- הבלוג הוא שילוב בין שתי מיומנויות אלו והקריאה היא הזדמנות לקבל כל פעם או הבנה חדשה בתחומים חברתיים או סיפור טוב או שניהם ביחד.

בנוסף, משמח לגלות כי בלוג שאני עוקבת אחריו תקופה ארוכה מתמיד במסרים שלו אך גם מצליח להפתיע בזויות הראייה ולאחרונה גם במתכונים. מבלי להפוך לבלוג בישול אלא מתוך חיבור מעניין ומקורי לאג'נדה של הבלוג.

כנסו לבלוג וקראו על התחנות במסע של חמוטל.

אחר-כך, כבר תישארו.


מיכל בר-און


"פעמיים כי טוב

9 בינואר 2018

בפתחו של יום, אברך לשלום. בערבו, אומר תודה. כך אדע, כי טוב."


כך מיכל כותבת. בצורה פשוטה.

כל שורה, שיר ותמונה- מתנה.

בלוג שנותן אויר לנשימה.



סת' גודין

ספרו לי שאיש השיווק רב הפעלים מוציא פוסט מדי יום.

אז הסתקרנתי ונרשמתי.

מהר מאוד הבנתי כי אין סיכוי שאעמוד בקצב, על אף שהפוסטים קצרים, בהירים, ממוקדים ומגוונים.

אז בקשתי מביתי היקרה שתעשה לי סדר.

היא קוראת הכל ובוחרת בשבילי מה שנראה לה שיעניין אותי, מה נראה לה שמתאים לתחומי העיסוק שלי- כהעשרה ומה שנראה לה מתאים לפרסום ברשת.

רק בשביל השת"פ הזה שווה להמשיך ולהיות מנויה לבלוג!

אך ללא ספק גם בשביל התכנים, המקוריות וההארות.

הנה אחת מהן, פשוטה ומוכרת, אך מנוסחת בצורה בהירה וממוקדת:





בצק אלים

כשפתחתי את הבלוג אמרו לי כי אחד הדברים ש"מגרשים" קוראים מבלוג הוא תאריך רחוק מאוד של הפוסט האחרון ותחושה כי הבלוג סיים דרכו.

בררררר מפחיד.

ואז הכרתי את "בצק אלים".

הכל בזכות נעמה לורד-הראבן שהכינה ואפתה כמה טעימות טרם קראתי ולו מילה אחת בבלוג.

כשנכנסתי אליו, הבלוג לא היה פעיל כבר כשנה.

אך הייתה בו חיות, חינניות, מקוריות וארכיון מתכונים כה גדול ועשיר- שזהו מזל גדול שאין חדשים.

עד היום- לא ניסיתי אף לא אחד מהמתכונים שבבלוג אך את הפוסטים המקדימים כל מתכון אני נהנית לקרוא. הנה אחד החביבים עלי:











כמובן שאלו רק חלק מהבלוגים אליהם נחשפתי השנה.

לאן ילך עולם הבלוגים בשנה הקרובה? אין לדעת.

הבלוג שלי- כאן כדי להישאר, גם כי הכתיבה טובה ונכונה לי וגם בזכות הקריאה שלכם.

תודה.





124 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול